פסק-דין בתיק ב"ל 46038-11-11

1.         התובע פנה לנתבע וטען כי ביום 01/08/11 נפל בדרכו לעבודה ונפגע בראשו         (להלן:" הנפילה").

            התובע ביקש להכיר בנפילה כתאונת עבודה.

            תביעת התובע נדחתה, וזאת מהנימוק שהתאונה אירעה בהיותו עדיין   במדרגות ביתו הפרטי, כך שאין לראותו כמי שהחל את דרכו לעבודה.

            מכאן התביעה שבפנינו.

2.         מתמונות שהוצגו בפנינו, כמו גם תיאורי התובע ואביו אשר נמסרו במסגרת     הודעות שנגבו מפיהם לחוקרי המל"ל, עולה שהמדרגות בהן נפל התובע יוצאות מדלת דירתו, שמהווה יחידת דיור נפרדת בבית הוריו.

            המדרגות יוצאות לחצר פרטית מגודרת, והתובע מעד בשנית, גם כן בתוך          החצר שתוחמת את הבית שחלק ממנו מהווה דירת התובע.

            אין חולק ואין ספק שהנפילה לא הייתה ברשות הרבים אלא בחצר הפרטית.

3.         לא מכבר נדרש בית הדין הארצי שוב לסוגיית הגדרת תחום המעון, במקרה של           פגיעה בדרך לעבודה.

            וכך נאמר בפסק דין שניתן בעניין מחאג'נה דלאל (עב"ל 9575-06-11, ניתן ביום             03/06/12), בעניינה של תובעת שנפלה בדרכ לעבודה, במדרגות היוצאות מדלת        דירתה -

" תאונה בדרך לעבודה היא הרחבה של הקריטריונים של תאונה בעבודה ולפיכך, יש לפרשה על פי תכליתה. סעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי קובע חזקה המרחיבה את מושג התאונה בעבודה כך שלא מדובר אך ורק בתאונה שאירעה תוך כדי ועקב העבודה אלא גם תוך כדי המצאות בדרך לעבודה ועקב סיכוני הדרך. בעקרון, מטרת ביטוח נפגעי עבודה הינה להעניק כיסוי ביטוחי לעובד שנפגע תוך כדי ועקב עבודתו במקום העבודה. יחד עם זאת, הענקת כיסוי ביטוחי לעובד בדרך מביתו למקום עבודתו מהווה הרחבת ביטוח היסוד ולפיכך ביטוח זה הוגבל אך ורק לסיכוני הדרך. מטבע הדברים, סיכוני הדרך הינם סיכוני רשות הרבים להבדיל מרשות היחיד.

פרשנות הכוללת ב"בדרך לעבודה" את חצר ביתו הפרטי של העובד ואת המדרגות שבו        משמעה הכנסת סיכוני הדרך לתחום רשות היחיד, והיא איננה מתיישבת עם תכלית         הכיסוי הביטוחי המוענק לעובד במקרה של תאונה שאירעה לו בדרכו מביתו למקום         עבודתו".

4.         משאין חולק שבענייננו התובע נפל ברשות היחיד, במדרגות המשמות אך ורק   את דירתו, ומעד לאחר מכן בתוך חצר הבית הפרטית - לא ניתן אלא לקבוע         שאין מדובר בתאונת עבודה, שכן עדיין לא ניתן היה לראותו כמי שהחל את          דרכו לעבודה בצאתו מביתו.

            אשר על כן התביעה נדחית.

            לאחר ששקלנו בדבר, ולמרות שתביעה זו טוב היה אלמלא היתה מוגשת שכן   משמעותן המשפטית של העובדות היתה ברורה מראש - החלטנו שלא לחרוג         מהנוהג לפיו לא ינתן צו להוצאות ביחס לתביעות מתחום הבטחון הסוציאלי.

5.         במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה עליו להגיש ערעור לבית        הדין הארצי לעבודה בירושלים, וזאת בתוך 30 יום מהמועד בו יקבל עותק       מפסק הדין.

ניתן היום,  י"ד תמוז תשע"ב, 04 יולי 2012, בהעדר הצדדים.